נעים מאד, מעין קרת
מאמרים בתקשורת
הרשיתי לעצמי לשחרר עכבות, והפכתי ליפה מתמיד
ynet יחסים 06.10.26
בתקופת הדוגמנות שלי לא אשכח לעולם את הצילומים שעשיתי באיי מאוריציוס עם הצלם כרסטיאן מוזר (Christian Moser), צלם שוויצרי שנהג ללבוש מטפחת אדומה שסודרה לעילא ולעילא על הצוואר. לא היתה בינינו חלופת מילים מעבר לכמה משפטים מנומסים, אבל בהחלט היה לנו חיבור נדיר דרך המצלמה.
....
ביום ההוא קרתה לי פריצת דרך כדוגמנית - האוויר הנעים, הטבע של הים, הסלעים והיער סביבנו העניקו לי תחושה כל כך נוחה עד שהרשיתי לעצמי קצת יותר מנעד מבדרך כלל. פתאום מצאתי את עצמי נעה במרחב בצורה שהרגשתי שהיא יפה ומחמיאה לי, מזיזה את גופי בתנועות שלא בדיוק מאפיינות דוגמנית שמוסללת לדוגמנות-על.
מותר לך להיות גם מטופחת וגם בהפסקה. בייחוד בימי מלחמה
ynet יחסים 30.03.26
בשבועות האחרונים נהרסה לנו השגרה הרגילה. המכון סגור, הלק ג'ל רחוק מדי, ואנחנו מוצאות את עצמנו רחוקות משגרת הטיפוח שלנו, עד שאנו לא מזהות את מי שניבטת מולנו במראה. אבל זה לא בהכרח רע.
בימים כתיקונם את אולי סוגרת ביומן את הלו"ז החודשי של הלק ג'ל, המספרה, השיזוף והפלסטיקאית, אולם בתקופת מלחמה שום דבר מההרגלים האלה לא יכול להתרחש. המכון סגור, הלק ג'ל רחוק מדי, ואנחנו מוצאות את עצמנו רחוקות משגרת הטיפוח שלנו, עד שאנו לא מזהות את מי שניבטת מולנו במראה. אבל זה לא בהכרח רע.
רננה רז: כך למדתי להיות אמא בלי לחוש אשמה
ynet יחסים 22.01.26
מעין קרת פגשה את רננה רז, חברה ותיקה שמבינה דבר או שניים בגוף, לשיחה על איך מתמודדות עם מבטים מקטינים, קולות ואשמה שנדבקת אלינו, גם כשהיא מעולם לא הייתה חלק מהשקפת עולמנו.
לאחרונה העברתי סדנה לקבוצת מטפלות. באחד התרגילים הן נשאלו מה עוזר להן לשפר את דימוי הגוף שלהן. אחרי שיח מלא בכל טוב, הן הגיעו למסקנה שהתשובה היא יחסים. "הכי עזרו לי יחסים", אמרה אחת מהן וזכתה להנהוני הסכמה מיתר הקבוצה. "מבט טוב של בן או בת זוג שאוהבים ומעריכים אותי".
רוצות לעשות שינוי בחיים? מעין קרת מלמדת איך להתחיל
מגזין את, ספטמבר 2025
.jpg)
במגירה אצלי בחדר יש אלבום תמונות מתקופת הדוגמנות. אני שם, מאופרת, בפוזות מדויקות, עם ארסנל של הבעות פנים. כל תמונה היא סיפור, כל פריים הוא ניסיון לרתק – את הסביבה, וגם את עצמי. להיות מה שציפו ממני להיות. להתאים את עצמי לדימויים, לצוותים, לעולם.
אבל יש עוד גרסאות שלי. כולנו כאלה, נושאות עלינו שכבות של זהויות מהעבר, מהילדות, מהחיזוקים שקיבלנו: את מצחיקה. את עדינה. את דרמטית. את לא כזאת. הזהויות האלו לפעמים מעצימות, ולפעמים מצמצמות. כמו קול שאומר: "אל תתלבשי ככה, זו לא את", או "מה פתאום שתלכי ללמוד משהו כזה?" וכל פעם שמתחשק לנו לזוז, משהו בתוכנו מושך אותנו חזרה.
.jpg)
"מאחורי הטעות הכואבת: אל תהיו יוסי בובליל"
ישראל היום, יוני 2025
כשהבית שלך קורס, פיזית או נפשית - פחות משנה איזו מידה את לובשת. עם זאת, דווקא בזמנים של חרדה, חוסר ודאות ופחד קיומי, דימוי הגוף שלנו נוטה להחמיר לדימוי גוף שלילי יותר. לזה יש לא מעט השלכות - כשאנחנו מרגישים לא ראויים בגוף שלנו, זה חודר לרבדי חיים שונים: לאינטימיות, למשאבים שיש לנו ביומיום, לחרדה חברתית ולביטחון העצמי שלנו.
דימוי גוף נמוך קשה יותר עם הגוף המשתנה - אכילה שונה מהרגיל, חוסר שינה, סטרס מתמשך - כתוצאה מכך הביקורת העצמית מתגברת. אז מספיקה הערה אחת קטנה, בתוך הבית או מחוצה לו, דומה לזו של יוסי בובליל ב"אח הגדול", שיכולה לפגוע בעוצמה גדולה.
_edited.jpg)
כשאנחנו יורדות למקלט מפוחדות למוות – ובסרטים על איך שאנחנו נראות
מגזין את, יוני 2025
כשפגע טיל בבניין בתל אביב, קצין משטרה בכיר כתב בקבוצה סגורה: "שיט, השיער שלי סתור". לא צריך להסביר את גודל האירוע, אבל ההתעסקות בשיער, דווקא ברגע כזה, מספרת משהו עמוק על התרבות שלנו.
מה שפעם נחשב ל"רדוד" בארץ ישראל הקשוחה של פעם, נאמר היום בקול – אפילו תחת אש. גדלנו להיות חברה סופר-שיפוטית כלפי נראות. אפשר לראות את זה גם במהדורה הנוכחית של "האח הגדול" (הבן הגדול שלי בצוות העריכה, אז צפיתי).
המאפר גילח לי את הרגליים מול כולם- הרגשתי בושה וגועל מעצמי
את, 16 במרץ 2025
באחת מעבודות הדוגמנות הראשונות שלי, בסטודיו גדול במילאנו, הצוות גילה שלא גילחתי רגליים. כמה תמימה הייתי. ילדה מראש פינה, שלא הכינו אותה לכלום ממה שהתרבות דורשת מנשים. תחושות של בושה וגועל עצמי התפשטו בי כשהמאפר ביקש ממני, בחיוך קליל, ללבוש בגד ים ולעמוד זקופה על כיסא מול מראת האיפור הגדולה, שהייתה צמודה לדלת הכניסה לסטודיו. כך, כל מי שנכנס הבחין בנערה הג'ינג'ית - שהשם שלה מדובר במסדרונות - עומדת בזמן שהוא מגלח לי את הרגליים בנמרצות.
מרגישה תקועה בחיים? למעין קרת יש כמה טיפים מעולים בשבילך
את, 13 בינואר 2025
נסעתי עם דניאלה באוטו לסדנה. "את יודעת," היא אמרה לי, "חמש שנים לקח לי להירשם לחוג ריקוד לנשים בגילי, בנות 60. כמה אני תקועה ואיטית". "את יודעת," עניתי לה, רגילה למילים פוגעניות של נשים כלפי עצמן, "חמש שנים זה לגמרי הזמן שדברים כאלה לוקחים אצל הרבה מאיתנו. עד שאת מחליטה, מתגברת על כל החששות – 'ריקוד? מקום חדש? הקבוצה? מה יגידו? מה אני מסוגלת בגוף שלי?' – ואז את מחפשת מקום מתאים שגם עומד בתקציב שלך, וכל זה כשבמקביל החיים זורקים עלייך בלת"מים בלי סוף. ככה עוברות חמש שנים, או אפילו חיים שלמים, ובכלל לא נרשמת".
"טיפולים אסתטיים" לבנות 12: ככה נראית מגיפה
הארץ, 30 במאי 2024
אני יושבת עם המתבגר שלי בהמתנה לרופא השיניים. על קיר המרפאה מתנוססת כרזה צבעונית לזריקות בוטוקס. עבור הבן שלי, היא מובנת מאליה. הנה שירות זמין ונגיש, רק לשאול את רופא השיניים.
ביציאה מהמרפאה מקבלת אותנו פרסומת על תחנת האוטובוס: עיצוב קוביות בבטן בעזרת מכון כושר פופולרי. הבן שלי לא מודע לפער בין השיווק המבטיח תוצאות לא ריאליות, לבין המציאות. הוא רק מבין איך "גבר" אמור להיראות.
מתי נפסיק להתבייש במיניות שלנו? מעין קרת מגלה
את, 27 במרץ 2024
איש מקצוע טיפולי אמר לי לפני שנים רבות: "בואנה, את צריכה טון של אישור מבחוץ בכל יום בשביל לחיות". המילים האלה נאמרו בשלב שכבר אכלתי מה שאני רוצה, אבל הצורך באישור מבחוץ, עדיין היה מאוד חזק. משם עברתי עוד דרך. אז איך אפשר לחבר בין הצורך (הלגיטימי) שלנו לאישור מבחוץ, לבין אישור פנימי שלא תלוי בדבר, מלבד עבודת התפתחות?
מעין קרת הושתקה מגיל 15. כך היא למדה לצמוח מתקופות קשות
את, 21 בפברואר 2024
אני משתתקת, זה קורה לי מעת לעת ובדרך כלל דווקא בתקופות שאני זקוקה למילים, לאלו הקולחות שרצות בשצף החוצה. לפעמים, דווקא כשאני הכי זקוקה להן – כי בפנים אני בסערה, חצויה ברצונות שלי, הכאב כואב מדי ואני נקלעת לסטגנציה של תחושות ומחשבות – אז אני חוזרת לשתיקה. אני נזכרת בימים שהעבודה שלי הייתה כרוכה בשתיקה חזקה.
גם דימוי הגוף שלך במשבר כרגע? הנה מה שתוכלי לעשות
את, 20 בנובמבר 2023
הזיכרון שלי לוקח אותי שוב ושוב אל הנערות שהעברתי להן סדנת דימוי גוף בכפר עזה לפני כשלוש שנים. ישבנו בחדר בקיבוץ. היה מן שקט מתוק באוויר עד שמצאנו איך לחבר את הטלוויזיה. אני זוכרת את התמימות, החוכמה וטוב הלב שלהן כאילו זה היה אתמול. זוכרת גם איך הן ביקשו שאבוא שוב, כי הייתה לנו שיחה כל כך חזקה, מלאת תובנות יפהפיות על גוף, על גבולות ועל יופי. אני לא יכולה אפילו לשאת את המחשבה על מה איתן היום.
סופרת לייקים? הגיע הזמן לשאול את עצמך כמה שאלות
את, 21 בספטמבר 2023
פעם, כשהייתי דוגמנית, נסעתי לצילומים בדרום אפריקה לצילום פרסומת לטלוויזיה הגרמנית. הפרסומת הייתה לביפר. זה היה קיץ חם של 1996, ישבתי צמודה לאגם ירוק בקייפטאון ובידי פרח צהוב. באקשן, תלשתי עלה-עלה מהצמח, נשמתי רוח קלה ואמרתי בקול רך: "אר רופט אן" (הוא יתקשר). שקט, ואז המשך: "אר רופט נישט אן" (הוא לא יתקשר). ושוב ושוב. הקול שלי הוחלף בוויס אובר עם דיבוב גרמני מושלם. הפרסומת הפסטורלית הסתיימה במספר המיוחל על ביפר ממלא את כל המסך, הוא התקשר! חייכתי לעצמי לבדי ליד האגם. איזה סוף טוב!
את בים. הכל טוב. ואז את מרגישה את המבט הזה
את, 28 באוגוסט 2023
לאחרונה שוב נתבקשה נערה להתכסות באוטובוס. שוב דיבור חדש-ישן נגד נשים, בו הגוף שלנו הוא מסמר העניין, המיקום דרכו תרבויות ודתות קובעות גבולות גזרה וזהות, מסמנות עד איפה מוסרי ומקובל להיות בעיני כל אחד, מפקיעות אותו מאיתנו. אין פלא שגם המחשבות שלנו כלפי עצמנו מתנקזות אליו – גוף.
איך לא לדבר על הפרעות אכילה
הארץ, 24 במאי 2023
לזכרה של קארין באומן
אתמול פנו אלי משישה גופי תקשורת. קארין באומן נפטרה.
לכולם עניתי שאני לא הולכת לדבר עליה, שאני לא עוסקת בהפרעות אכילה, שאני מנהלת מרכז לקידום דימוי גוף חיובי. "הבנתי" שמעתי, שיחה אחר שיחה, לפני הניתוק. לפני שפנו למרואיין הבא ברשימה שיגיד כן.
״היום אני יודעת לזהות את המחשבות, אבל הן לא שולטות בי יותר״
מאקו, 4 ביוני 2021
זה די ידוע שגיל ההתבגרות, מראה חיצוני והיחס לגוף שלנו אלו נושאים מורכבים, שלא מסתדרים בקלות ביחד לרוב. גם לנו זה לא פשוט בכלל, מעבר ל"סרטים" האישיים שאנחנו סוחבים איתנו, אנחנו ניזונים מהסביבה מזוויות שונות: מצד אחד כאלו שאומרות לנו שאם נכנס לבגד ים ה"נכון" הקיץ אז יפתרו לנו הבעיות, ומהצד השני כאלו שאומרות לנו שאם נקבל את עצמנו בכל מידה אז יסתדר לנו לא מעט, ביטחון עצמי. אז איך בונים משהו עם כל הבלבול הזה ולמה זה חשוב לנו בכלל, כהורים?
"שמנים" הוא ספר מהפכני, שמסייע להבין את המחיר החברתי הגבוה של השמנופוביה
הארץ, 13 במאי 2021
"שמנים" הוא ספר מהפכני, שכל הורה צריך לקרוא. אין דרך טובה יותר להבין את פציעתה העמוקה של השפעת השמנופוביה על אנשים עם השמנה מהווידויים הישירים המובאים בספרה של איילת קלטר. הוא קורא לנו להפנים כי כשם שאנחנו מבינים ומוקיעים כיום גזענות על בסיס מוצא עדתי או צבע עור, כך עלינו להכיר בקיומה של אפליה נגד שמנים
״כשאת מאבדת את הכוח שלך את תמיד יכולה להיות יפה״
מאקו, 15 באוקטובר 2020
70% מהמובטלים החדשים הן נשים. מתוך 163,000 המובטלים בסגר השני, 107,000 אלף הן נשים.
כואב, אין מילה אחרת. כמה מפחידה ההליכה אחורה בזמן. נשים חזרו להיות כבולות בין קירות הבית, אחרי שכבר בחרו לצאת מהם מזמן. כואב כשהבן שלי מספר לי שהמורה שלו לא יכולה ללמד כי כל הזמן הבת שלה בוכה ברקע.
שלגיה אומרת די
הארץ, 11 במרץ 2012
תארו לעצמכם את שלגיה קמה, יוצאת מתוך ארון הזכוכית שלה ואומרת "בעצם אני לא רוצה תפוח, מה שרציתי זה חמין". תארו לעצמכם שיש לה טיעונים הגיוניים ושהקול שלה אינו רפה ומתקתק אלא תקיף ובעל עוצמה. זה בעצם מה שקרה בשבוע האופנה בניו יורק, כשהדוגמנית היפהפיה שרה זיף פתחה איגוד לדוגמניות, שבאמצעותו הן יוכלו להשמיע את קולן. שאפו.
פודקאסטים
המלצות ותקשורת
"מעין היקרה והמעוררת השראה, תודה על סדנה מדהימה, פותחת את הראש וחשובה. פתחת בפנינו עולם ומלואו! מחכות ליישם ולעבוד עם הקלפים המהממים!
עמית לזר כהן, אחראית סדנאות אורח חיים בריא, מחוז שרון ושומרון, קופת חולים "כללית"
"היה מצוין וחשוב ורלוונטי לעבודתנו!
מי שעוסק בבני נוער במצוקה חייב להכיר את הנושא הזה לעומק ולדעת איך להתייחס אליו נכון.
שעה וחצי שעברו ממש ברגע
תודה ענקית!"
ליהי גרסון מנהלת תחום קהילה 105 ומתנדבים
"אחת ההרצאות הכי טובות שהיו פה, אם לא ה..."
"היא מעולה"
הרצאה מרתקת וחשובה"
מתוך המשובים של התנדבים בפרויקט אבירי הרשת של המטה הלאומי 105
״מעין קרת, שעשתה תצוגות בפריז ומילאנו עוד לפני שעשתה בגרות, הייתה חלק מתעשיית האופנה העולמית, התפשטה לצד דוגמניות רעבות שאוכלות קרח וציפורניים, ולימים, לאחר שגם היא שילמה מחיר נפשי וגופני, הפכה להיות מורת דרך עבור נערות בג'ונגל העכשווי של דימוי גוף. היא חכמה, רהוטה, רכה ונחושה לשנות תודעה. יש לה שליחות שבוערת באש התמיד של נשמתה... בשדה פרחים בטוסקנה, במהלך צילומים לדולצ'ה וגבאנה, קיבלה החלטה שנצרבה בנפשה לנצח״.
ענת לב אדלר,
עיתונאית, סופרת ופובליציסטית ישראלית
״סדנא מעולה! כבר עושה שימוש בקלפים עם מטופלות שלי, ההסתכלות שלי אודות בנות ונשים בכלל קיבלה זווית נוספת אחרי הסדנא תודה רבה לך״
טלי פריץ מלול,
מטפלת רגשית ומדריכת הורים
״היתה סדנה מרתקת, נעימה. הנחית אותה באנושיות, ענווה ומקצועיות. מאחלת לכל אחת להצטרף״
איילת אברהם,
עובדת סוציאלית
"your presentation were incredibly engaging and really made me consider the ways in which I think about my own body. In the past week, countless friends who attended the event have come up to me telling me how much they enjoyed your input, and multiple classes have continued the conversation you started by offering extra credit for writing an essay about your speech. I can’t thank you enough for traveling all the way out to Missouri to help us begin to work through these issues."
Peri Feldstein,
Washington University, 2017
"תודה גדולה לך נהדרת, היה מרתק ומעניין לשמוע אותך ואת
התפיסות שאותן את מגישה בצורה מקצועית ומעניינת כל כך, כמו
שראית, הנשים פשוט לא רצו לעזוב את המקום... "
דפנה אבן ליכוב, מנהלת עיר בעמותת להיטיב.
״"מעין, התגובות כאן זורמות וזורמות... כולן התפעלו ממך, מהכנות,
מהאומץ. תודה על הרצאה מעניינית, אישית, מקצועית שהעברת עם
כנות והמון נועם. תודה ענקית מכולנו!" "
גלי, ארגון נובה
״... מעין יקרה, את אישה מיוחדת במינה.
יפה כלכך מבפנים בדיוק כפי שאת יפה מבחוץ! עם לב ענק ורחב, תפיסת חיים מעוררת השראה ונוכחות משכנעת ומהפנטת. הגשת לנו את הסיפור שלך (האישי והמקצועי) בצורה כלכך אותנטית ונוגעת. האמנו לכל מילה ורצינו לשמוע עוד ועוד. שלושתנו יצאנו תמימות דעים שזאת היתה אחת ההרצאות הטובות ששמענו. ועוד יותר תמימות דעים על כך שאת באמת וממש מהממת! ממליצה לכולם לשמוע את מעין!"
רינת אורן, מייסדת ומנהלת המרכז הישראלי למניעת התעמרות בעבודה
״מעין את פשוט מתנה לכל ילדה, נערה ואישה שפוגשת בך. את מופלאה ביכולתך שלך להיות נגישה כל כך גם ממרום הישגייך. הרצאה שמרחיבה את הלב ומשקיטה את אי הנחת. מעמידה אותך בשורה אחת עם ההרצאות הכי טובות ששמעתי באונברסיטה.״
רותם שריבר,
אונברסיטת בן גוריון
״חייבת לשתף אותך, אני עדיין חושבת על אתמול, כל כך הרבה אמת, כל כך הרבה מידע. אני חייבת לשבת לשמוע את הכל שוב! הרגשתי כל כך מועצמת כשיצאתי, כאילו כל מה שהרגשתי עד עכשיו היה נכון."
לורן שטרן,
דוגמנית ואקטיביסטית 2016
״מעין קרת... הייתה בשעתו אחת הדוגמניות הבינ"ל הישראליות המצליחות ביותר בעולם, לא נתנה להצלחה לעוור אותה ובאומץ יוצא דופן חשפה את מה שמתחולל מאחורי הגלמר: את האנורקסיה שממנה היא וחברותיה סבלו, את הניצול ואת אידיאל היופי המעוות שמשרת אינטרסים מסחריים ושוביניסטיים. מאז היא מובילה מאבק נחשוני בתעשייה הזו (אני לא מוכן לכנותה תעשיית יופי. אם כבר אז בעיני זו תעשיית הכיעור ) שגורמת לנשים, נערות (והיום גם לילדות קטנות) להפרעות אכילה ולדימוי גופני כה נמוך. בין השאר היא פרסמה ספר חושפני (״הנשים היפות״); יזמה קו חם לבנות שהן קורבנות לדימוי הגוף הזה והקימה את מיזם ״המסלול שלך״ שמטרתו לשנות את אידיאל היופי הנורא הזה. אלינו היא הגיעה כדי להמשיך ולעשות נפשות למאבקה. אישה יפה במובן הכי אמתי ונכון של המושג.״
פרופסור יובל אלבשן,
סופר, עורך דין קהילתי ופרופסור למשפטים
"וואו איזה תגובות!!"
"תודה- היה מעולה"
"היה כל כך מעניין"
"היא תותחית"
"תודה לך! וואו... חלום שהתגשם!"
מתוך התגובות לדיאטניות לשכת הבריאות המחוזית בירושלים, משרד הבריאות.
״לפני 4 שנים כשהייתי בכיתה ט’ הייתי בסדנה שלך. אני חייבת להגיד שהיום אני מבינה כמה חשוב ומשמעותי היה הפרויקט שלך עבורי.
למדתי לאהוב את עצמי יותר ולהבין שהיופי הוא לא רק הבטן, אלא שצריך להסתכל על כל הגוף ובעיקר על הנפש.
אין ספק שאת מודל לחיקוי בשבילי, עם הסובלנות שלך וסיפור החיים שלך. תודה לך״
דנה, בית ספר החשמונאים, בת ים
״מעין הנפלאה פורצת הדרך היא המנטורית שלי, שותפה מדהימה למסע שלי לגילוי השליחות שלי – הקמה והובלה של תנועת ProAging בישראל וסוכנות הדוגמנות לייצוג דוגמניות בוגרות ומבוגרות ProAging Models. הידע העשיר, הניסיון רב השנים, ההבנה העמוקה שלה בנושאים בהם היא עוסקת, לצד סקרנות, סבלנות ואכפתיות אינסופית – הם עבורי מצפן ופנס עוצמתיים המאירים לי את דרכי מזה שנים רבות. זכיתי בענק!״
סמדר גנזי,
מובילת תנועת ProAging בישראל